האחים בז'רנו 7 מ. הבורסה, רמת גן

מה הקשר בין הסכמה מדעת לטיפול רפואי לרשלנות רפואית

שיתוף הכתבה:

מה הקשר בין הסכמה מדעת לטיפול רפואי לרשלנות רפואית?

כל טיפול רפואי טומן בחובו סיכון וחשוב להיות מודעים מראש, לכל תרחיש אפשרי. "הסכמה מדעת", חובה המעוגנת בחוק זכויות החולה, היא כיום תנאי הכרחי לביצוע כל טיפול רפואי, החל מניתוח מעקפים ועד לטיפול בהיפנוזה. אז מהי הסכמה מדעת? ומתי העדר הסכמה מדעת נחשב רשלנות רפואית? כל המידע בהמשך הכתבה! הישארו איתנו!

בחוק זכויות החולה, שנחקק בשנת תשנ"ו 1996, נכלל סעיף (13) בשם "הסכמה מדעת לטיפול רפואי". מדובר בזכות בסיסית וחשובה העומדת בפני כל מטופל, הזכאי לדעת במדויק מהו ההליך הרפואי אשר עומד להתבצע, ומה עלולות להיות השלכותיו של כשל באותו הליך, על בריאותו, תפקודו ואיכות חייו בעתיד.

הסכמה מדעת, היא מושג מפתח בתחום של רשלנות רפואית, מאחר שהיא מהווה עילה לתביעה. דהיינו, מטופל יכול להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד מי שטיפל בו, בטענה שלא קיבל את כל המידע הרלוונטי בזמן ולא היה מודע לסיכונים, כאשר הסכים לטיפול.

במה מותנית הסכמה מדעת?

הסכמה מדעת מותנית במתן המידע המקיף ביותר למטופל אשר עומד לעבור הליך רפואי. מידע כזה צריך לכלול את האבחנה המדויקת של הבעיה או המחלה, ציון של מטרת הטיפול והתוצאות הצפויות.

המידע צריך לכלול גם סקירה של כל הדרכים והחלופות לטיפול בבעיה (לרבות טיפולים חדשניים) ושימת דגש על היתרונות, החסרונות וסיכויי ההצלחה של כל אחת מהן. זאת, מבלי ללחוץ על המטופל לבחור בשיטת טיפול כזו או אחרת ולאפשר לו להגיע להחלטה מרצונו החופשי ובהתאם לנתונים שקיבל.

כאשר נבחרה דרך הפעולה, יש ליידע את המטופל לגבי כל הסיבוכים והסיכונים האפשריים כתוצאה מההליך, תופעות הלוואי האפשריות ותקופת ההחלמה.

ההסבר חייב להינתן למטופל בצורה ברורה ופשוטה, כאשר הרופא נדרש לוודא, שהמטופל הבין את דבריו באופן מוחלט. מקרים של אי הבנה, או הבנה חלקית של המטופל את דברי הרופא, עלולים לשמש עילה לתביעת רשלנות רפואית, בגין העדר הסכמה מדעת.

מתי יש צורך בהסכמה מדעת?

המטרה של חובת הסכמה מדעת, היא להגן על זכויות המטופל מחד ומאידך, להגן על הצוות הרפואי מפני תביעות רשלנות רפואית. משום כך, כיום לא ניתן לבצע הליך רפואי או פרא-רפואי ללא הסכמה מדעת של המטופל, שכל הפרטים הדרושים הובאו לידיעתו.

חובת הסכמה מדעת למטופל, רלוונטית כמובן להליכים כירורגיים ופולשניים, אך גם להליכים רפואיים רבים אחרים כגון: טיפולי מנע כמו חיסונים ובדיקות אבחנתיות, טיפולי שגרה לחולים כרוניים, טיפולים סיעודיים, טיפולים קוסמטיים, טיפולים בתחומי הפסיכולוגיה והרפואה המשלימה ועוד.

הנתבעים בתביעות רשלנות רפואית בגין העדר הסכמה מדעת, הם ברוב המקרים רופאים, אבל הם יכולים להיות גם אחיות, מטפלים סיעודיים, רוקחים, קוסמטיקאיות, טכנאי רנטגן ועוד.

לצד אלה, ישנם הליכים רפואיים שבהם ההסכמה מדעת פחות רלוונטית, למשל מקרי חירום, המחייבים  פעולה רפואית מהירה להצלת חיים, כאשר כל עיכוב עלול לסכן את חיי המטופל.

הסכמה מדעת פחות רלוונטית גם במקרים כמו אירועי לב הדורשים החייאה או צנתור, מקרים של כוויות המלוות בכאבים עזים המונעים מתן הסכמה, שבר בירך בקשיש הדורש ניתוח מיידי, פציעה בתאונה עם חוסר הכרה הדורשת טיפול מיידי, הסתבכות בניתוח במטופל מחוסר הכרה, הדורשת הליכים להצלתו וכדומה.

במקרים חריגים במיוחד, כשמסירת המידע למטופל עלולה לגרום לו לנזק בריאותי או נפשי, הצוות הרפואי פטור מחובת ההסכמה מדעת, בכפוף להתייעצות עם ועדת האתיקה של המוסד הרפואי.

מתי חלה חובת הסכמה מדעת בכתב?

חובת ההסכמה מדעת יכולה להתמלא במקרים מסוימים גם ללא חתימה על מסמכים בכתב, אלא בהסבר הניתן למטופל בעל פה, כאשר גם הסכמת המטופל, ניתנת בעל פה.

במקרים של התערבות רפואית, חובת ההסכמה מדעת, חייבת לכלול גם מילוי וחתימה על טפסים מדובר בהליכים רפואיים כמו ניתוחים, צנתורים, הקרנות, טיפולים כימותרפיים, טיפולי דיאליזה ועוד.

כמו כן, הסכמה מדעת בכתב נדרשת בטיפולים לבריאות הנפש כמו היפנוזה וכן בהליכים הנוגעים ללידה ופוריות כמו הפסקת הריון, בדיקת מי שפיר לגילוי מומים בעובר (הכרוכה בסיכון מסוים), תרומת ביצית וטיפולי הפריה חוץ גופית. ללא הסכמה מדעת בכתב לטיפולים כאלה וטיפולים פולשניים אחרים, החוק אוסר לבצע אותם.

הטפסים המיועדים למטופל לצורך קריאת המידע על הטיפול והחתימה, צריכים להיות נגישים בעברית, ערבית, רוסית ואנגלית. הם נדרשים להיות מפורטים, עדכניים, מקיפים ואמינים, כדי לאפשר למטופל ולמשפחתו, לשקול את הנתונים ולהגיע להחלטה מושכלת.

הסכמה מדעת של קטין

כאשר המטופל הוא קטין, וגילו נמוך מ-18, ההסכמה מדעת להליך הרפואי, נדרשת משני ההורים או ממי שמשמש כאפוטרופוס לקטין. כשמדובר במקרה חירום המצריך טיפול מיידי, ניתן להסתפק בהסכמה מדעת של אחד ההורים בלבד. במקרים אחרים, לא ניתן לבצע הליך רפואי בקטין, אם יש התנגדות של אחד ההורים.

עם זאת, קיימים גם מקרים חריגים, בהם לא נדרשת הסכמה מדעת של ההורים להליך כלשהו, אלא רק הסכמתו של הקטין המטופל.

עליית המודעות להסכמה מדעת

בשנים האחרונות, עם עליית המודעות לזכויות החולה בכלל, עלתה המודעות לזכותו להסכמה מדעת, כלומר לשקיפות מוחלטת מטעם הצוות הרפואי או הפרא-רפואי, המטפל בו.

במקביל, עולה שיעור תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות לבתי המשפט בישראל, בגין גרימת נזק למטופל בהליך רפואי, כתוצאה מהיעדר הסכמה מדעת.

תביעות רשלנות הסכמה מדעת, מבוססות על הטענה, שאם המטופל היה יודע על הסיכון הצפוי לו (שכן התממש במציאות), הוא היה מסרב לקבלת הטיפול.

כאשר בית המשפט פוסק שלא התקיימה הסכמה מדעת של המטופל והוא ניזוק מההליך הרפואי שאמור היה לשפר את מצבו, המטופל זכאי לקבלת פיצויים בגין רשלנות רפואית.

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.

לקבלת פרטים נוספים

מאמרים ומידע נוסף