פיצוי בגין נזק לא ממוני של ניזוק משני

אדם שבן משפחתו הקרוב נפגע מרשלנות רפואית, בין אם נפטר בעקבותיה או הפך לנכה, סובל ללא ספק מנזק נפשי. גם ללא אבחנה של מצב נפשי פתולוגי, מוכרת כיום זכאותו של בן המשפחה, "הניזוק המשני", לפיצויים בגין הנזק, בתביעות רשלנות רפואית.

פגיעה מרשלנות רפואית, לא מכה רק בנפגע הישיר עצמו. גם בני משפחתו הקרובים, בעיקר אלה המתגוררים עימו באותו משק בית, עלולים לחוות פגיעה נפשית קשה, כתוצאה מהנזק שנגרם. בהתאם לשתי ההלכות של בית המשפט העליון מהשנים האחרונות, ה"ניזוקים המשניים", כפי שהם נקראים בעגה המשפטית, יכולים להיות זכאים לפיצוי כספי על "נזק לא ממוני", בגין הכאב והסבל שנגרמו להם, בעקבות הפגיעה בבן משפחתם.

ראשי נזק: נזק ממוני לעומת נזק בלתי ממוני

ראשי נזק בתביעות רשלנות רפואית, יכולים להיות ממוניים ובלתי ממוניים. ראש נזק ממוני, הוא כזה שניתן להעריך בכסף, כמו עלויות של טיפולים, נסיעות, אביזרי סיעוד, או תרופות עבור הנפגע.

ראש נזק לא ממוני, הוא כזה שקשה לכמת. כאב וסבל, למשל, או קיצור תוחלת חיים, אך למרות הקושי להעריך את מחיר הנזקים הללו, נהוג בישראל לפצות בגינם, בתביעות רשלנות רפואית.

איך מחשבים נזק לא ממוני?

מכיוון שפיצוי בגין ראש נזק של כאב וסבל, מושפע גם מגורמים סובייקטיביים, גובה הסכומים הנפסקים, משתנה בהתאם לנסיבות המקרים. גובה הפיצויים תלוי בין השאר במשתנים כמו גיל הנפגע (כלומר, כמה שנים נותרו לו לשאת את סבלו), חומרת הפגיעה הנפשית, הפרוגנוזה הצפויה לנפגע לעתיד לבוא וחומרת הרשלנות שהביאה לפגיעה. בנוסף, יש התחשבות בנזקים משניים של המצב כמו ירידה ביכולת ההשתכרות, אובדן כושר הנהיגה, פגיעה בחיי המין ועוד. במקביל, מושפע גובה הפיצויים בגין כאב וסבל, מקיומם של נזקים חמורים בעקבות הרשלנות הרפואית, כמו אובדן איברים, עיוורון או חירשות, פגיעה אסתטית, אובדן סיכויים להינשא ולהביא ילדים ועוד.

הלכת אלסוחה: ארבעת התנאים לפיצוי בגין נזק לא ממוני של ניזוק משני

הכאב והסבל שנגרמו בשל רשלנות רפואית, שותפים כאמור, מטבע הדברים, גם לבני המעגל הקרוב לנפגע, "הניזוקים המשניים" ומערכת המשפט הישראלית הכירה גם בזכות שלהם לפיצוי.

ראש הנזק "פיצוי על נזק לא ממוני לנפגע משני", נוצר בפס"ד אלסוחה של בית המשפט העליון מ-1990 (רע”א 444/87 אלסוחה נגד עזבון המנוח דהאן). התיק עסק בתביעת פיצויים לאדם שניזוק נפשית, בשל נזק גופני שנגרם לקרוב משפחתו, כתוצאה מרשלנות רפואית.

הלכת אלסוחה כוללת ארבעה קריטריונים לזיכוי ניזוק משני בפיצוי על נזק בלתי ממוני, בנוסף לפיצוי עבור הנפגע הראשוני.

1. התובע הוא קרוב משפחה מדרגה ראשונה של נפגע הרשלנות העיקרי.
2. התובע חווה ישירות, או היה עד לאירוע הפגיעה בקרוב משפחתו.
3. מידת הקרבה של התובע בזמן ובמקום לאירוע בו נגרם הנזק.
4. עוצמת הנזק, כלומר שיעור הפגיעה הנפשית ממנה סובל הניזוק המשני.

פס"ד לבנה לוי: בית המשפט המחוזי

הלכת אלסוחה, הורחבה בפס"ד לבנה לוי (בע”א 754/05 לבנה לוי נגד בית החולים שערי צדק) משנת 2005, כאשר בית המשפט העליון קבע שניזוק משני יהיה זכאי לפיצוי על נזק לא ממוני, גם בלי שעמד בתנאי הרביעי של הלכת אלסוחה, העוסק בשיעור הפגיעה הנפשית.

פסק דין לבנה לוי, ניתן בתביעת רשלנות רפואית, בגין לידת עובר מת. היולדת הגיעה בשבוע ה-40 להריונה לבית החולים שערי צדק בירושלים. בדיקה העלתה שמצבה טוב והיא נשלחה להליכה לשם זירוז הלידה. כמה בדיקות נוספות העלו שמצבה עדיין טוב והיולדת ביקשה להמשיך ולהסתובב עד התפתחות הלידה. כשחזרה למיון יולדות כעבור כשלוש שעות, נמצא שדופק העובר נדם והיא ילדה עובר מת.

בני הזוג לוי הגישו נגד בית החולים שערי צדק תביעת רשלנות רפואית. בית המשפט המחוזי קבע שבית החולים אכן אחראי למות העובר, מאחר שהצוות לא הבהיר ליולדת שחובתה לשוב לבדיקה בתוך שעתיים. מאידך, קבעו שופטי המחוזי, שההורים לא הוכיחו כי הפגיעה הנפשית שנגרמה להם ממות העובר לו ציפו (למרות שעברו שלוש שנות טיפולי פוריות), נכלל בפגיעות החמורות המצדיקות פיצוי של נפגע משני לפי “הלכת אלסוחה”. התביעה לפיצויים כנפגעים משניים בגין נזק לא ממוני, נדחתה. במקביל, בית-המשפט המחוזי הבחין בין האם לבין האב, וקבע שמאחר שלעובר אין כשרות משפטית ומכיוון שהרשלנות הרפואית בוצעה בגופה של האם, מיוחסת לה עילת תביעה כניזוקה עיקרית ולפיכך נפסקו לה פיצויים בגין נזק לא ממוני.

ערעור פס"ד לבנה לוי לבית המשפט העליון

ההורים ובית החולים ערערו על פסק הדין לבית המשפט העליון. טענת ההורים הייתה, שגם לאב זכות לפיצוי בגין נזק לא ממוני. השופטים קיבלו את טענת ההורים וקבעו שגם אם הנזק הנפשי שנגרם להורים אינו מהנזקים ה"מהותיים" על פי הלכת אלסוחה, נסיבות המקרה, דהיינו טיפולי הפוריות בדרך להריון, משך ההיריון ומות העובר קרוב למועד הלידה, מצדיקות את פיצוי האב בגין נזק לא ממוני, על סבלו וכאבו. השופטים פירטו בהחלטתם שהורה, אם או אב, הוא ניזוק משני כשיש "אובדן פרי בטן" וכי שני ההורים זכאים לפיצוי בגין הנזקים הלא ממוניים בעקבות אובדנו של עובר. עוד הוסבר בפסיקה, שהלכת אלסוחה הותירה שוליים גמישים להתמודדות עם מקרים מיוחדים שכאלה.

לגבי מקרה לבנה לוי, קבעו השופטים שללא הזכות לתבוע בגין “אובדן פרי הבטן”, הנתבע, קרי בית החולים, יצטרך לשאת רק בנזק הממוני שנגרם להורים, שהוא בעיקרו ההוצאות הנלוות להיריון. במצב כזה, הזהירו השופטים מתקדים מסוכן, שבו יהיו הפיצויים על מות עובר ברחם, נמוכים מהפיצויים שיצטרך בית חולים לשלם להורים שעוברם נותר בחיים, אך נפגע לצמיתות ויזדקק לטיפולים כל חייו.

על אף שאנו עושים מאמץ לפרסם תוכן עדכני ומדויק יובהר כי האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בנוסף, יש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו עשוי להתעדכן ולהשתנות. העושה שימוש באמור, עושה כן על דעת עצמו ובאחריותו בלבד.