האחים בז'רנו 7 מ. הבורסה, רמת גן

סקירת ספרות רפואית – האם ישנן עדויות לכך שאספירין יכול לגרום לדימום מוחי

שיתוף הכתבה:
Brain stroke

האם ישנן עדויות לכך שאספירין יכול לגרום לדימום מוחי (Intracerebral Hemorrhage) או החמרה של דימום בהינתן שבץ?

רקע

אספירין הינה תרופה ותיקה מאוד המסווגת בין היתר כחוסמת אגרגציית טסיות (דבר המונע מרכיב של קרישת דם), כ-NSAID וכתרופה אנלגטית. היא ניתנת באינדיקציות מרובות בין היתר כתרופה למניעה שניונית של מחלות קרדיווסקולריות, בהפרעות טרומבואמבוליות ואף כטיפול לכאב ולכאבי ראש. עם זאת יש לתרופה תופעות לוואי ידועות ומרובות, בין היתר סיכון מוגבר לדימומים מוחיים כפי שיפורט בסקירה זו [1].

סיכום הספרות בנושא

במטא-אנליזה עדכנית שפורסמה ב-JAMA Neurology ב-2019, וסקרה כ-13 מחקרים קליניים שהקיפו כ-134,466 אנשים שטופלו באסיפירין כתרופה למניעה ראשונית (כפי המקרה עבור המטופל הנדון), נמצא כי השימוש באספירין מקושר לסיכון מוגבר לכל סוג של דימום מוחי – פי 1.37 סיכון באופן סטטיסטי, הגם שהסיכון מעט מופחת עבור סוג הדימום שנמצא אצל המטופל הנדון [2].

במטא-אנליזה אחרת מפי אותו כתב-עת שהתמקדה במניעה ראשונית ושניונית של שבץ ע"י אסיפירין, וסקרה כ-52,251 מטופלים, נמצא שהסיכון לדימום מוחי גדל פי 1.35 באופן מובהק סטטיסטי [3].

עוד בהקשר שבץ, במטא-אנליזה שסקרה כ-16 מחקרים והקיפה 55,462 מטופלים, נמצא כי אמנם השימוש באספירין עשוי להפחית סיכון לשבץ איסכמי (ללא דימום), אך מצד שני להגביר סיכון לשבץ המורגי (עם דימום) באופן אבסולוטי עד כדי 12 מקרים לכל 10,000 איש ללא מאפיין ספציפי [4]. תוצאות אלו אושררו והורחבו במחקר ענק שהקיף  729,818 מטופלים ופורסם ב-PLOS ONE בשנת 2018, שאף תיקננו את התוצאות לפי גיל ומין [5].

באשר להחמרה של דימום בהינתן שבץ, על פי הנחיות איגודים מקצועיים בנושא שבץ, ישנה הנחיה להספיק טיפול באנטיאגרגנטיים (בניהם אספירין) באופן מיידי בהינתן שבץ, ככל הסביר מתוך הנחה שהדבר יחמיר דימום [6].

המסקנה העולה מן הסקירה

ישנן עדויות משמעותיות בספרות לכך שנטילת אספירין מחמירה סיכון לדימום מוחי עד פי 1.37 בין אם התרופה ניתנת כמניעה ראשונית או שניונית, ובקביל מגבירה סיכון לשבץ המורגי. במקביל, מקובל להפסיק את התרופה כאקט טיפולי בניהול מקרה של שבץ.

סימוכין

[1]       “Drug Result Page – MICROMEDEX.” [Online]. Available: https://www-micromedexsolutions-com.yaffe-ez.medlcp.tau.ac.il/micromedex2/librarian/PFDefaultActionId/evidencexpert.DoIntegratedSearch?navitem=topHome&isToolPage=true#. [Accessed: 20-Nov-2020].

[2]       W. Y. Huang, J. L. Saver, Y. L. Wu, C. J. Lin, M. Lee, and B. Ovbiagele, “Frequency of Intracranial Hemorrhage with Low-Dose Aspirin in Individuals Without Symptomatic Cardiovascular Disease: A Systematic Review and Meta-analysis,” JAMA Neurology, vol. 76, no. 8. American Medical Association, pp. 906–914, 01-Aug-2019.

[3]       R. G. Hart, J. L. Halperin, R. McBride, O. Benavente, M. Man-Son-Hing, and R. A. Kronmal, “Aspirin for the primary prevention of stroke and other major vascular events: Meta-analysis and hypotheses,” Arch. Neurol., vol. 57, no. 3, pp. 326–332, 2000.

[4]       J. He, P. K. Whelton, B. Vu, and M. J. Klag, “Aspirin and risk of hemorrhagic stroke. A meta-analysis of randomized controlled trials,” Journal of the American Medical Association, vol. 280, no. 22. American Medical Association, pp. 1930–1935, 09-Dec-1998.

[5]       S. Gulati et al., “Risk of intracranial hemorrhage (rich) in users of oral antithrombotic drugs: Nationwide pharmacoepidemiological study,” PLoS One, vol. 13, no. 8, Aug. 2018.

[6]       “Intracerebral Hemorrhage.” [Online]. Available: https://www.dynamed.com/condition/intracerebral-hemorrhage. [Accessed: 20-Nov-2020].

 

לקבלת פרטים נוספים

מאמרים ומידע נוסף