השפעות ארוכות הטווח של COVID-19

 

בפברואר 2021 קיים ארגון הבריאות העולמי (WHO) סדרת ייעוצים בין-לאומיים עם מומחים בתחום על מנת לדון בסינדרום חדש שהתגלה מאז פרוץ מגפת הקורונה ב-2019, לו קראו Post COVID או Long COVID, על מנת לתארו, לאפיינו, וליצור הגדרות אחידות ומוסכמות.

הגדרת Long COVID:

לפי ה-WHO, מדובר במצב המופיע במטופלים עם היסטוריה של הדבקה מאושרת או חשודה ב-COVID, בד"כ 3 חודשים מזמן הופעת הסימפטומים, אשר נמשך לפחות חודשיים ולא יכול להיות מוסבר ע"י אבחנה חלופית. הסימפטומים הנפוצים כוללים עייפות, קוצר נשימה, פגיעה קוגניטיבית, אך גם סימפטומים אחרים, ולהם פגיעה בתפקוד היומיומי. הסימפטומים יכולים להופיע לראשונה לאחר ההחלמה מההדבקה האקוטית, או להתמשך מזמן המחלה הראשונית, והם יכולים להיות בעלי אופי תנודתי או להתלקח מחדש¹.

באופן טיפוסי משך ההחלמה מ-COVID-19 עשוי להיות בין שבועיים לשישה שבועות. בעוד רוב האנשים יחלימו לחלוטין ויחזרו לבריאות שלמה, החולים ב-Long COVID יחוו סימפטומים שעלולים להמשך אף שבועות ועד חודשים לאחר ההחלמה מהמחלה האקוטית למרות שבתקופה זו הם אינם נחשבים עוד כבעלי סיכון להדבקה. למרות שרוב החולים במחלה יחוו סימפטומים קלים עד בינוניים, בערך 10-15% מהמקרים יתקדמו למחלה קשה, ו-5% מהחולים אף יהפכו לחולים קריטיים.

גם ה-CDC בפרסום עדכני מה-5 במאי 2022 מגדירים Long COVID כמגוון רחב של בעיות רפואיות מתמשכות אשר מופיעות לאחר הדבקה בנגיף, ועשויות להמשך במשך שבועות, חודשים ואף שנים².

התסמינים הנפוצים ביותר המדווחים ע"י החולים ב-Long Covid:

סימפטומים כלליים:

• עייפות או תשישות הגורמות להפרעה בתפקוד היומיומי
• סימפטומים המחמירים לאחר מאמץ פיזי או נפשי ("post-exertional malaise")
• חום

סימפטומים קרדיווסקולרים וריאתיים:

• קושי בנשימה או קוצר נשימה
• שיעול
• כאב בחזה
• טכיפנאה או פלפיטציות

סימפטומים נוירולוגים:

• קושי בריכוז או ערפול מחשבה (“brain fog”)
• כאבי ראש
• הפרעות בשינה
• סחרחורת במעבר לעמידה
• תחושת עקצוץ ונימול
• שינויים בחוש הטעם או הריח
• דכאון או חרדה

סימפטומים של מערכת העיכול:

• שלשול
• כאבי בטן

סימפטומים אחרים:

• כאבי מפרקים או שרירים
• פריחה
• שינויים במחזור החודשי

 

Long COVID ו-ME/CFS:

אחד המאפיינים הייחודיים והבעייתיים ב-Long COVID הינו כי חלק מהסימפטומים של המחלה הינם קשים להסבר, וכפועל יוצא מכך, גם לניהול. תוצאות בדיקות הערכה, שעשויות לכלול בדיקות דם, צילום חזה, ואף אק"ג עשויות לחזור תקינות על אף המצאות הסימפטומים, ולהקשות הן על המטופל והן על המטפל. יש המשווים סימפטומים אלו לסימפטומים האופיינים ל-ME/CFS^3-5 (myalgic encephalomyelitis/chronic fatigue syndrome), סינדרום אשר תואר בעבר לאחר הדבקה במחוללים פתוגנים שונים, ולמחלות אחרות בעלות אופי דומה.

בנוסף, חולים אשר אושפזו בטיפול נמרץ בזמן מחלתם הראשונית נמצאים בסיכון מוגבר לפתח PICS (post-intensive care syndrome) לאחר שחרורם הביתה, ולחוות סימפטומים הכוללים חולשת שרירים, הפרעות בחשיבה ובשיפוט ואף PTSD. בחולים אלו קשה לקבוע האם מחלתם המתמשכת הינה כתוצאה מהמחלה הקשה הראשונית, הנגיף עצמו, או שילוב של שניהם⁶.

גורמי סיכון ל-Long COVID:

מאמר סקירה גדול שפורסם במרץ 2022 מצא כי גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר לחלות ב-Long COVID כוללים גיל מבוגר, מחלות רקע, חומרת המחלה הראשונית, השמנת יתר ומין נקבה⁷.

באופן מעניין, מספר מחקרים הראו כי בעוד נשים לרוב יסבלו פחות מסיבוכים קצרי טווח של המחלה, לטענת החוקרים ככל הנראה עקב ההשפעה האנטי-דלקתית של אסטרוגן, הן דווקא נמצאות בסיכון מוגבר לסיבוכי Long-COVID ובעיקר דכאון, ירידה בפעילות גופנית ואימוץ הרגלי חיים מזיקים, כאשר לכל אלו השפעה מזיקה על תוצאים קרדיווסקולרים – סיבה מרכזית לתמותה מהמחלה^8-10.

לפי הפרסום האחרון של ה-CDC, גם אנשים לא מחוסנים שחלו בקורונה מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים ארוכי טווח, וכמותם גם אנשים העלולים לסבול מאי-שוויון במערכת הבריאות, כולל קבוצות מיעוטים, בעלי מוגבלויות וכן החיים בפריפריה.

טיפול ומניעת Long COVID:

עד היום טרם נמצא טיפול ספציפי ל-Long COVID וניהול המטופלים נשאר תלוי בסימפטומים הייחודיים להם. מרבית המחקר מהעת האחרונה מתמקד בדרכים למניעת Long COVID לאחר מחלה אקוטית, ומוצע כי לאחר הטיפול בסיבוכים הסיסטמיים האקוטיים יושם דגש על שיקום גופני ופיזי, כולל שיפור הכושר הגופני, שיקום נשימתי, התייחסות לעייפות הנותרת ותמיכה פסיכולוגית או פסיכיאטרית.

הדרך היחידה הידועה כיום למנוע מחלה ב-Long COVID הינה מניעה ראשונית – חיסונים ומניעת הדבקה. דרכים נוספות למניעה טרם נמצאו כיעילות במחקרים גדולים, ונדרש מחקר נוסף.

 

לסיכום

בעוד שמרבית החולים ב-COVID-19 יחלימו לחלוטין ממחלתם, חלק משמעותי ימשיך לחוות סימפטומים וסיבוכים לאחר מחלתם האקוטית. מעבר לטיפול בסימפטומים האופיינים, החולים ב-Long COVID יזדקקו לטיפול בגישה מולטידיספלנרית הכולל מעקב ארוך טווח אחר מחלתם, זיהוי סיבוכים פוטנציאליים, ושיקום פיזי ותמיכה נפשית, שכן נמצא כי הסובלים מ-Long COVID דווחו לעתים קרובות על פגיעה באיכות חייהם, בעיות בעבודתם וירידה בחוסנם הנפשי.

 

 

סימוכין:

[1] World Health Organization. (2021, October 16). “Post COVID-19 condition (Long COVID)”. Retrieved from https://www.who.int/srilanka/news/detail/16-10-2021-post-covid-19-condition

[2] Centers for Disease Control and Prevention. (2022, May 5). “Long COVID or Post-COVID Conditions”. Retrieved from https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/long-term-effects/index.html#:~:text=People%20with%20post%2DCOVID%20conditions%20(or%20long%20COVID)%20may,away%20or%20come%20back%20again.

[3] Komaroff AL, Bateman L. Will COVID-19 Lead to Myalgic Encephalomyelitis/Chronic Fatigue Syndrome?. Front Med (Lausanne). 2021;7:606824. Published 2021 Jan 18. doi:10.3389/fmed.2020.606824

Paul BD, Lemle MD, Komaroff AL, Snyder SH. Redox imbalance links COVID-19 and myalgic encephalomyelitis/chronic fatigue syndrome. Proc Natl Acad Sci U S A. 2021;118(34):e2024358118. doi:10.1073/pnas.2024358118

[5] Poenaru S, Abdallah SJ, Corrales-Medina V, Cowan J. COVID-19 and post-infectious myalgic encephalomyelitis/chronic fatigue syndrome: a narrative review. Ther Adv Infect Dis. 2021;8:20499361211009385. Published 2021 Apr 20. doi:10.1177/20499361211009385

[6] Nakanishi N, Liu K, Kawakami D, et al. Post-Intensive Care Syndrome and Its New Challenges in Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) Pandemic: A Review of Recent Advances and Perspectives. J Clin Med. 2021;10(17):3870. Published 2021 Aug 28. doi:10.3390/jcm10173870

[7] Nittas V, Gao M, West EA, et al. Long COVID Through a Public Health Lens: An Umbrella Review. Public Health Rev. 2022;43:1604501. Published 2022 Mar 15. doi:10.3389/phrs.2022.1604501

[8] Bucciarelli V, Nasi M, Bianco F, et al. Depression pandemic and cardiovascular risk in the COVID-19 era and long COVID syndrome: Gender makes a difference. Trends Cardiovasc Med. 2022;32(1):12-17. doi:10.1016/j.tcm.2021.09.009

[9] Yong SJ. Long COVID or post-COVID-19 syndrome: putative pathophysiology, risk factors, and treatments. Infect Dis (Lond). 2021;53(10):737-754. doi:10.1080/23744235.2021.1924397

[10] Maglietta G, Diodati F, Puntoni M, et al. Prognostic Factors for Post-COVID-19 Syndrome: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Clin Med. 2022;11(6):1541. Published 2022 Mar 11. doi:10.3390/jcm11061541

[11] Jimeno-Almazán A, Pallarés JG, Buendía-Romero Á, et al. Post-COVID-19 Syndrome and the Potential Benefits of Exercise. Int J Environ Res Public Health. 2021;18(10):5329. Published 2021 May 17. doi:10.3390/ijerph18105329