האחים בז'רנו 7 מ. הבורסה, רמת גן

סקירת ספרות רפואית – אטיולוגיה תעסוקתית במחלת פרקינסון

שיתוף הכתבה:

אטיולוגיה תעסוקתית במחלת פרקינסון

האם תעסוקה בבית דפוס מגבירה את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון?

רקע

פרקינסון היא מחלה מוטורית נוירודגנרטיבית, המשויכת בעיקר לאובדן פעילות של נוירונים דופמינרגיים ב- substantia nigra בגרעיני הבסיס במוח. מחקרים אפידמיולוגיים על מחלה זו מלמדים על גורמי סיכון רלוונטיים הכוללים חשיפה תעסוקתית לממסים תעשייתיים.

סיכום הספרות בנושא

עבודה בבית דפוס קושרה במספר אופנים למחלת פרקינסון:

ראשית, תעסוקה זו קושרה למחלה באופן ישיר. אחד ממחקרי ה-Case control הגדולים בתחום, ששם למטרה לבחון את ההבדלים בהימצאות פרקינסון באזורים גיאוגרפיים שונים בסין, מצא שעובדים בבתי דפוס גדולים ואף אנשים שהתגוררו בקרבת מפעלים שכאלו סבלו בסיכון גבוה יותר מפרקינסון (OR = 2.40)  [1].

שנית, החשיפות הנכללות בתעסוקה בבית הדפוס קושרו באופן ישיר ומובהק להגברת הסיכון למחלה. למשל, חשיפה לממסים מסוג Hydrocarbon solvents, המשמשים בין השאר בתערובות דיו למדפסות ובתהליכי חימום הנכללים בתעשייה זו, היא אחד הממצאים המובהקים בחקר האטיולוגיה הסביבתית למחלה זו, ומופיעה גם במקורות רשמיים [2,3]. סקירה שיטתית שכללה רבים מהמאמרים שחקרו את התחום עד 2015, מצאה שישנו קשר משמעותית ומובהק סטטיסטית בין חשיפה לממסים מסוג זה ובין התפתחות מחלת פרקינסון [4]. חומרים נוספים שקושרו באופן מובהק לפרקינסון ומופיעים גם הם כגורמי סיכון במקורות רשמיים הינם נחושת, מגנזיום ועופרת [2]. מספר מחקרים שבחנו את הרכב הדיו המשמש למדפסות באמצעות דגימות ממגוון המוצרים הקיימים בשוק, מצאו שדיו מדפסות מכיל מספר חומרים רעילים וביניהם נחושת, המשתחררת לאוויר כננו-חלקיקים באזור ההדפסה. המחקר מצא שריכוז הנחושת בדיו עולה על הריכוז המותר פי 450 [5-8].

יש לציין כי קיימים מאמרים שמצאו שהקשר בין דמנציה כמושג כולל לעבודה בבית הדפוס קיים אך אינו מובהק [9].

המסקנה העולה מן הסקירה

אמנם לא קיימים מחקרים רבים העוסקים בסיכון מוגבר לפרקינסון ספציפית בהקשר של עבודה בבית דפוס, אך המחקרים שכן בחנו קשר זה או עקיף לו (חשיפה למתכות וממסים המהווה גורם סיכון מובהק לפרקינסון) כן מצאו ראיות מובהקות.

 

סימוכין

  1. Tanner, C. M., Chen, B., Wang, W., Peng, M., Liu, Z., Liang, X., … & Schoenberg, B. S. (1989). Environmental factors and Parkinson's disease: a case‐control study in China. Neurology, 39(5), 660-660.‏
  2. Jankovic, J., Hurtig, H., & Dashe, J. (2014). Etiology and pathogenesis of Parkinson disease. UpToDate. Retrieved from http://www. uptodate. com/home/index. html.‏
  3. Pezzoli, G., Canesi, M., Antonini, A., Righini, A., Perbellini, L., Barichella, M., … & Leenders, K. L. (2000). Hydrocarbon exposure and Parkinson’s disease. Neurology, 55(5), 667-673.‏
  4. Palin, O., Herd, C., Morrison, K. E., Jagielski, A. C., Wheatley, K., Thomas, G. N., & Clarke, C. E. (2015). Systematic review and meta-analysis of hydrocarbon exposure and the risk of Parkinson's disease. Parkinsonism & related disorders, 21(3), 243-248.
  5. Rastogi, S. C. (1991). Levels of organic solvents in printer's inks. Archives of Environmental Contamination and Toxicology, 20(4), 543-547.‏
  6. Kiurski, J. S., Marić, B. B., Aksentijević, S. M., Oros, I. B., & Kecić, V. S. (2016). Occupational hazards in printing industry. International journal of environmental science and technology, 13(3), 955-972.‏
  7. Gorell, J. M., Johnson, C. C., Rybicki, B. A., Peterson, E. L., Kortsha, G. X., Brown, G. G., & Richardson, R. J. (1997). Occupational exposures to metals as risk factors for Parkinson's disease. Neurology, 48(3), 650-658.‏
  8. Willis, A. W., Evanoff, B. A., Lian, M., Galarza, A., Wegrzyn, A., Schootman, M., & Racette, B. A. (2010). Metal emissions and urban incident Parkinson disease: a community health study of Medicare beneficiaries by using geographic information systems. American journal of epidemiology, 172(12), 1357-1363.‏
  9. Palmer, K., Inskip, H., Martyn, C., & Coggon, D. (1998). Dementia and occupational exposure to organic solvents. Occupational and environmental medicine, 55(10), 712-715.‏

לקבלת פרטים נוספים

מאמרים ומידע נוסף