הנושאים הנידונים בסקירה
- האם הקליניקה של המטופל בעת ההתייצגות היתה צריכה להעלות חשד לתסמונת רמזי-האנט?
- בכמה מקרים של תסמונת רמזי-האנט ההתייצגות אינה כוללת שלפוחיות?
- האם יש אינדיקציה להציע טיפול באציקלוביר בהתייצגות של שיתוק פנים?
- כיצד טיפול מוקדם באציקלוביר מפחית סיבוכים של רמזי-האנט?
רקע
תסמונת רמזי-האנט (Herpes Zoster Oticus) הינה התייצגות אקוטית של וירוס הרפס זוסטר כאשר הוא עובר רה-אקטיבציה בגנגליון הברך (Geniculate Ganglion) המהווה חלק מעצב הפנים – עצב מספר VII. התייצגות אופיינית של המחלה כוללת את שיתוק מרכיבי עצב הפנים, השפעה על עצבים קרניאליים נוספים ומעורבות עורית משתנה [1]. במחקרים רטרוספקטיבים של אלפי מטופלים, תסמונת רמזי-האנט אובחנה ב -12-18% בקרב מבוגרים עם התייצגות של שיתוק בעצב הפנים [1].
סיכום הספרות בנושא
באופן מסורתי, ההגדרה הטיפוסית של רמזי האנט כוללת את שיתוק עצב הפנים המלווה בפריחת שלפוחיות באוזן או בפה. סימפטומים נוספים כגון טנטון, ירידה בשמיעה, בחילות והקאות וניסטגמוס תוארו בנוסף. [2] [3]
עם זאת, ישנן עדויות מצטברות לכך שנוכחות שלפוחיות בעת ההתייצגות אינה מחייבת – במחקר שכלל 325 מטופלים שאובחנו אם סינדרום רמזי-האנט, רק כשליש פיתחו שלפוחיות הרפטיות ב-2-14 ימים לאחר שיתוק עצב הפנים [4]. מבין המחקרים הפרוספקטיביים הבודדים שבוצעו אודות סינדרום רמזי-האנט, מבין 51 מטופלים עם תסמונת רמזי-האנט, רק ל-12 (23.5%) הייתה פריחה בעת קבלתם הרפואית [5]. בניתוח אחר של התייצגויות רמזי-האנט, סוכם כי חוסר בממצאים עוריים אינו שולל את התסמונת, וכי יש צורך בבירור נוסף [3].
במקביל, מחקרים בנושא הראו את חשיבות הטיפול האנטיוויראלי הן בכל סיטואציה של שיתוק עצב פנים (כגון Bell’s Palsy), והן כטיפול מוקדם הכרחי ספציפית ברמזי-האנט. בסקירת מחקרים עדכנית מ-2108, סוכם כי מאחר שבתחילת ההתייצגות של שיתוק עצב הפנים יש קושי להבדיל בין האתיולוגיות השונות, ומאחר שוירוס ה-HSV מעורב במרבית המקרים, יש מקום לתוספת תרופה אנטיויראלית בתוספת לסטרואידים (כגון אציקלוביר) כבר בעת ההתייצגות, בפרט אם היא חמורה [6].
כמו כן, במחקר הרטרוספקטיבי הגדול ביותר שבוצע בנושא הטיפול ברמזי-האנט, נבדק הטיפול בכ-80 מטופלים. כ-75% מאלו שטופלו באציקלוביר וסטרואידים תוך 3 ימים מההתייצגות החלימו ללא נזק שארי, לעומת 48% ו-30% מאלו שטופלו ביום 4-7 להתייצגות ולאחר 7 ימים, בהתאמה [7].
לאור זאת, בסקירה נרחבת מאוד מ-2001 הכולל מספר מטא-אנליזות רב, הודגש כי יש מקום להוסיף תרופה אנטי-ויראלית בנוסף לסטרואידים מוקדם ככל שניתן בהתייצגות של שיתוק עצב פנים, בין היתר בשל הסיבות המצוינות מעלה [2].
המסקנה העולה מן הסקירה
מהסקירה הנ"ל עולה כי בהתייצגות הראשונית של המטופל בבי"ח החולים שכללה 3 ימים של כאבים באוזן ימין מלווה בחולשה של הפנים, המצח והפה מצד ימין, למרות שלילה של שלפוחיות מכוונות – היה מקום להעלות באבחנה המבדלת את תסמונת רמזי-האנט ולכל הפחות להמשיך בירור לאבחנה זו. כמו כן, גם בהינתן אבחנה של Bell’s Palsy, על פי העדויות המובאות בסקירה, יש מקום להתחיל טיפול אנטי-ויראלי בנוסף לסטרואידים מהסיבות המצוינות לעיל.
סימוכין
[1] Y. Jeon and H. Lee, “Ramsay Hunt syndrome.,” J. Dent. Anesth. pain Med., vol. 18, no. 6, pp. 333–337, Dec. 2018.
[2] C. J. Sweeney and D. H. Gilden, “Ramsay Hunt syndrome,” Journal of Neurology Neurosurgery and Psychiatry, vol. 71, no. 2. BMJ Publishing Group, pp. 149–154, 2001.
[3] G. Wagner, H. Klinge, and M. M. Sachse, “Ramsay Hunt syndrome,” JDDG J. der Dtsch. Dermatologischen Gesellschaft, vol. 10, no. 4, pp. 238–243, Apr. 2012.
[4] S. Murakami, J. Horiuchi, H. Aono, N. Honda, and N. Yanagihara, “CLINICAL FEATURES AND PROGNOSIS OF FACIAL PALSY AND HEARING LOSS IN PATIENTS WITH RAMSAY HUNT SYNDROME.”
[5] S. Murakami, N. Honda, M. Mizobuchi, Y. Nakashiro, N. Hato, and K. Gyo, “Rapid diagnosis of varicella zoster virus infection in acute facial palsy,” Neurology, vol. 51, no. 4, pp. 1202–1205, Oct. 1998.
[6] A. Garro and L. E. Nigrovic, “Managing Peripheral Facial Palsy,” Annals of Emergency Medicine, vol. 71, no. 5. Mosby Inc., pp. 618–624, 01-May-2018.
[7] S. Murakami, N. Hato, J. Horiuchi, N. Honda, K. Gyo, and N. Yanagihara, “Treatment of Ramsay Hunt syndrome with acyclovir-prednisone: Significance of early diagnosis and treatment,” Ann. Neurol., vol. 41, no. 3, pp. 353–357, Mar. 1997.
