הקשר בין סטרס נפשי לחולי: סרטן, סכרת ומחלות לב וכלי דם

סטרס נפשי מוגדר כמצב בו אדם חש שהדרישות הרגשיות, המנטליות או הפיזיות מהסביבה עולות על יכולות ההסתגלות שלו. תחושות אלו עשויות להיות נורמליות כשהן מופיעות מדי פעם במהלך החיים, בייחוד לאחר אירועים המשפיעים על השגרה בצורה קיצונית, אך אנשים החווים סטרס גבוה לזמן ממושך כחלק משגרת חייהם עשויים לחוות השלכות בריאותיות כתוצאה מכך. סטרס  מהווה בעיה נפוצה באורח החיים המערבי, ובעשור האחרון הולכת וגוברת המודעות בנוגע להשלכותיו הבריאותיות.

גופנו מגיב ללחץ נפשי, מנטלי או פיזי בשחרור הורמוני סטרס, ביניהם אדרנלין ונוראדרנלין. הורמונים אלו מעלים את לחץ הדם, מאיצים את קצב הלב ומגבירים את רמות הסוכר בדם. תגובה זו נועדה לסייע לנו להתמודד עם איום מידי, אם בהפעלת כוח פיזי על מנת להתגונן או אם בריצה מהירה על מנת להימלט. עם זאת, מחקרים מראים שאנשים החווים סטרס לטווח ארוך נוטים בין השאר לבעיות לב וכלי דם, התפתחות סכרת, סרטן, בעיות עיכול, קשיי פוריות, ומערכת חיסונית חלשה יותר.

מחקרים בנושא

אינספור מחקרים עסקו בקשר בין סטרס נפשי למחלות לב וכלי דם. אף על פי שהמנגנון הפיזיולוגי בבסיס קשר זה עדיין אינו ודאי, הוא לרוב מיוחס להשפעתם של הורמוני הסטרס על כלי הדם והלב. סטרס קושר רבות למחלות כלי הדם הקורונרים העשויות להתבטא כאוטם לבבי, או "התקף לב", למוות לבבי פתאומי ובייחוד לסינדרום טקצובו, או "סינדרום הלב השבור". סינדרום טקצובו מוגדר כחולשה פתאומית של שריר הלב הגורם להסתמנות הדומה לאוטם לבבי, וב-70-80% מהמקרים מאובחן לאחר אירוע סטרס קיצוני. בנוסף נמצא שהתמודדות עם מחלת לב חדשה עשויה לגרום בעצמה לסטרס נפשי ממושך שעשוי להחמיר את תוצאות המחלה, וכך ליצור מעגל קסמים אכזרי.

כמו כן נחקר רבות הקשר בין סטרס רגשי לבין מחלת הסרטן. נמצא קשר בין התפתחות ראשונית של גידול סרטני, גדילתו של גידול קיים ושליחת גרורות לבין סטרס רגשי. המנגנון המשוער מתייחס לנזק שנגרם למנגנוני תיקון הדנ"א הטבעיים של הגוף ולמנגנוני המוות התאי המתוכנן (אפופטוזיס) כתוצאה מסטרס. לדוגמא, מספר מחקרים הראו שעכברים עם גידולים סרטניים אנושיים שחוו מצבי סטרס (למשל, בידוד ממושך) נטו יותר להחמרה של הגידול ולשליחת גרורות.

מחלה נוספת הנפוצה בעולם המערבי שקושרה לסטרס נפשי הינה מחלת הסכרת. כבר בתחילת המאה ה-17 מחלת הסכרת קושרה למה שכונה אז "צער ממושך". כיום הראיות מצביעות על קשר דרך מנגנונים פיזיולוגיים ומנגנונים התנהגותיים: נמצא שסטרס נפשי ממושך עשוי לגרום לשחרור גלוקוז ושומנים לדם ולביטוי מנגנוני דלקת. בנוסף, סטרס יכול להשפיע על התנהגות רלוונטית כמו העדפות מזון, הפחתה בפעילות גופנית וקושי להתמיד בטיפול תרופתי.  קשר זה רלוונטי גם לסכרת נעורים, או סכרת סוג 1. מחקר לדוגמא שעקב אחרי ילדים שחוו סטרס נפשי במשפחה במהלך השנתיים הראשונות לחייהם מצא שהם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח סכרת סוג 1 במהלך חייהם בהשוואה לבני גילם.

תמיכה סוציאלית ורגשית עשויה לסייע להתמודדות עם סטרס נפשי. גורמים שנמצאו מסייעים להפחתת סטרס נפשי במטופלים עם מחלות כרוניות כוללים: ניהול לחצים באמצעות אימון אישי או מדיטציות, טיפול פסיכולוגי, חינוך והעלאת המודעות להשפעות הבריאותיות של סטרס נפשי, קבוצות תמיכה, תרופות לחרדה או דיכאון והתעמלות גופנית.

לסיכום, סטרס נפשי מקושר למחלות רבות, ביניהן מחלות המהוות את גורמי התמותה המובילים בעולם המערבי: מחלות לב וכלי דם, סרטן וסכרת. ישנה חשיבות רבה למודעות לנושא, ובזיהוי המצב מומלץ לפנות לגורמים שונים לשם תמיכה וסיוע נפשי במטרה להתמודד עם הסטרס והגורמים לו בצורה יעילה ומיטבית ובכך להפחית את הסיכונים הנלווים וההשלכות.

מקורות

1. Death and Mortality, Centers for Disease Control and Prevention, Data for the U.S. 2020
2. Type 2 diabetes mellitus and psychological stress – a modifiable risk factor, Ruth A Hackett,Andrew Steptoe, 2017, Nat Rev Endocrinol. 2017 Sep;13(9):547-560. doi: 10.1038/nrendo.2017.64.
3. Sepa A., J. Wahlberg, O. Vaarala, A. Frodi, J. Ludvigsson. 2005. Psychological stress may induce diabetes-related autoimmunity in infancy. Diabetes Care 28: 290–29
4. Psychological Stress and Cancer, NIH, National Cancer Institute
5. Soung, N.K., Kim, B.Y. Psychological stress and cancer. J Anal Sci Technol 6, 30 (2015). https://doi.org/10.1186/s40543-015-0070-5
6. Dimsdale JE. Psychological stress and cardiovascular disease. J Am Coll Cardiol. 2008;51(13):1237-1246. doi:10.1016/j.jacc.2007.12.024
7. Psychosocial factors in acute coronary syndrome, UpToDate
8. Risk factors for type 2 diabetes mellitus, UpToDate
9. Cohen S, Janicki-Deverts D, Miller GE. Psychological Stress and Disease. 2007;298(14):1685–1687. doi:10.1001/jama.298.14.1685