התרגום הרפואי – כשדיוק מציל משמעות

בעולם הרפואה, כל מילה קובעת. דו"ח רפואי אחד יכול להכיל עשרות מונחים, קיצורים ומרכיבים מקצועיים, שכל אחד מהם מצייר חלק מהתמונה הקלינית של המטופל.
תרגום לא מדויק – אפילו של מילה אחת – עלול לשנות את משמעות המסמך, להשפיע על החלטות טיפוליות, או לגרום לבלבול אצל הצוות המטפל.

תרגום רפואי מעברית לאנגלית הוא לא עוד "תרגום". הוא דורש שילוב נדיר של שליטה מלאה הן בשתי השפות והן בטרמינולוגיה הרפואית בשתי השפות, הבנה רפואית אמיתית וניסיון בעולם הקליני. כשמדובר בתרגום של חוות דעת פתולוגיות, תוצאות הדמיה או סיכומי אשפוז לצורך חוות דעת שנייה או טיפול בחו"ל – אין מקום לאי־דיוקים.

כשמילה אחת משנה הכול

תרגום שגוי יכול להיראות לפעמים מצחיק לגורם המקצועי שקורא את הטקסט המתורגם, ולפעמים אף לאבד ממשמעותו, בצורה שיכולה לסכן את המטופל. הוא עלול להישמע "נכון" למי שאינו בא מהתחום – אך בפועל להוביל להבנה שגויה של ממש.

למשל, תרגום של הביטוי "תהליך תופס מקום" כ־space-taking process אולי נשמע תקני באנגלית, אבל בפועל לגורם רפואי התרגום ישמע מצחיק, שכן המונח הנכון הוא space-occupying lesion – ביטוי שמשמעותו גידול או מסה.

באותו אופן, "נגע היפודנסי" שתורגם כ־low density spot עלול להישמע תמים – אבל hypodense lesion יהיה המונח שמוכר ומובן לצוותים רפואיים.

ויש גם דוגמאות מצחיקות יותר – כמו תרגום של "בדיקת צל"ח" (צילום חזה) ל־shadow test (במקום Chest X-ray) או כמו תרגום של “נשימה בועית” ל־bubbly breathing (במקום vesicular breathing) – תרגום שאולי יכול להעלות לרגע חיוך, אבל עלול לגרום למי שיקרא את המסמך להרים גבה ולפקפק במהימנות התרגום כולו. אפילו תרגום של מונחים פשוטים כמו "קל" ו"בינוני" ל־easy  ו- mediumבמקום ל-mild ו־moderate עלולה להיות קריטית, משום שהיא משבשת לחלוטין את התיאור הקליני של מצב המטופל או הממצא.

לא רק מונחים – גם קיצורים וטעויות סופר

המערכת הרפואית בישראל שופעת קיצורים ייחודיים שאין להם מקבילה ישירה באנגלית. קיצורים כאלה מופיעים כמעט בכל דו"ח רפואי, ומי שאינו מגיע מהתחום לא יידע כיצד לפרש אותם, לדוגמה:

ב.מ.פ – בלי ממצא פתולוגי

מ/א – מצב אחרי (למשל מ/א ניתוח)

צל"ח – צילום חזה

תהליך ת"מ – תהליך תופס מקום

מתרגם שאינו מכיר את הטרמינולוגיה הרפואית לעומק, עלול להיתקל בביטויים אלו ולתרגם אותם באופן מילולי לחלוטין – מה שיוביל לטקסט חסר משמעות רפואית באנגלית.

ולא רק זה – במסמכים רפואיים רבים יש גם טעויות כתיב או טעויות סופר. המערכת הרפואית בישראל עמוסה, ורופאים רבים מקלידים סיכומים במהירות. מתרגם מקצועי חייב לזהות שמדובר בטעות ולהשתמש במונח הנכון, כדי שהמסמך יהיה עקבי, ברור ונאמן למקור הרפואי – גם אם הוא לא מושלם בעברית.

אפילו בתאריכים חשוב לשים לב: בארצות־הברית, למשל, הסדר הפוך – חודש/יום/שנה במקום יום/חודש/שנה – ותרגום שגוי של תאריך יכול לשנות את סדר הזמנים או להטעות לגבי מועד בדיקה או ניתוח. לכן בתרגומים רפואיים נהוג לכתוב תאריך בפורמט ניטרלי וברור (כמו “October 20, 2025”) כדי למנוע אי־הבנות מיותרות.

מקרי תרגום אמיתיים

במהלך השנים תורגמו אצלנו מאות מסמכים רפואיים — החל מתיקי אונקולוגיה מורכבים ועד דו"חות נוירולוגיים ומסמכים רפואיים משפטיים. מאחורי כל אחד מהם מסתתר סיפור אנושי מורכב, שבו התרגום המדויק הוא לא רק שירות טכני, אלא שלב קריטי במסע הרפואי של המטופל.

כך, למשל, רות (שם בדוי), בת 70, פנתה לקבלת חוות דעת מומחה בחו"ל לאחר שאובחנה עם mesothelioma – סרטן נדיר של קרום הבטן. התיק שלה כלל עשרות מסמכים: דו"חות פתולוגיה, תוצאות בדיקות הדמיה, תיאורי ניתוחים ומעקב אונקולוגי שנמשך שנים. תרגום כזה דורש הבנה עמוקה של מונחים כמו שטיפת כימותרפיה מחוממת (HIPEC) ושל רצף כרונולוגי עדין בין הבדיקות והטיפולים. רק תרגום מדויק, שמתייחס לכל פרט רפואי במקומו, מאפשר למומחה בחו"ל להבין את התמונה הקלינית כולה ולגבש המלצות טיפול מושכלות.

דוגמה נוספת הינה של דנה (שם בדוי), אשר התמודדה עם גידול נדיר במעי הדק. מספר שנים לאחר ניתוח מורכב לכריתת חלק מהמעי ובדיקות דגימות מהכבד שהיו תקינות בעקבותייהם דנה סיימה את הטיפולים, התברר שהמחלה חזרה. במקרה שלה, התרגום נדרש לשלב בין דו"חות פתולוגיה, תוצאות הדמיה ופרוטוקולי טיפול. תרגום לא מדויק של מונחים עלול היה להטעות ולשנות את הבנת המצב הרפואי, אך הקפדה על ניסוחים קליניים נכונים אפשרה למומחה באירופה להבין במדויק את שלבי המחלה והטיפול שניתן.

גם עידו (שם בדוי), גבר צעיר שאובחן עם מחלת הנוירון המוטורי (Motor Neuron Disease) נזקק לתרגום מקצועי במיוחד, שכן הרופאים בארץ לא היו בטוחים באבחנה והוא רצה חוות דעת ממומחה בעל שם עולמי. לאור ריבוי תסמינים נוירולוגיים מורכבים התיעוד כלל שפה רפואית מורכבת – מתוצאות EMG ועד תיאורי תפקוד מדוקדקים. כדי שהמומחה בארה"ב יוכל לעקוב אחר התסמינים ולנסות להבין כמו שצריך את התמונה כדי לאפשר אבחנה נכונה, היה צורך לשמור על אחידות מלאה בין הדו"חות, תיאורי הבדיקות והמינוחים הנוירולוגיים – כי גם מונח אחד שיתורגם באופן שונה עלול לערער את ההבנה של מהלך המחלה.

ולבסוף, נעמה (שם בדוי) – צעירה שעברה תאונת דרכים באיטליה ומאז סובלת מכאבים כרוניים, בעיות גב וצוואר, והחמרה במצבה הנפשי. התרגומים שלה נדרשו לצורך תביעה משפטית בחו"ל, שם הוגשו כחלק מתיק רפואי רשמי. כל דו"ח, חוות דעת וטופס טיפול היו חייבים להיות מתורגמים בדיוק מילולי־רפואי מלא, כדי לשמור על מהימנות התיעוד בפני בית המשפט. כאן נדרש תיעוד מדויק ונאמן למקור – כזה שמבטיח שהמסמכים יהיו קבילים ויתקבלו בבית המשפט.

כל אחד מהמקרים האלו ממחיש עד כמה תרגום רפואי איננו רק עניין של העברת טקסט משפה לשפה. זהו תהליך של אחריות, אמון ודיוק – כי מאחורי כל מסמך עומד אדם, ודיוק במילה אחת יכול להשפיע על החלטה רפואית, על טיפול – ולפעמים, גם על חיים שלמים.

תרגום רפואי הוא אחריות – לא רק מקצוע

תרגום רפואי הוא גשר של אמון בין מערכות בריאות, מדינות ורופאים. זהו תחום שבו לא די בידיעת שפה – נדרשים גם מקצועיות, מיומנות, דיוק ואחריות ברמה הגבוהה ביותר.
בסופו של דבר, תרגום רפואי מדויק הוא לא רק אמצעי תקשורת – הוא תנאי לטיפול נכון, להחלטה מושכלת, ולביטחון של המטופל.